“I’m catching up on my emails today”. When things you love and make you happy become those that can annoy and make you snap – gotta lift the hood and look into what’s going on with that. I’m looking at emails and all such digital inbox related communications. So many conversations, like this one, are taking place at once on important and trivial matters, with friends next door or overseas, nonstop. Perhaps too many conversations overwhelm our basic capacity of happiness? Need better balance.
I’m prepenting on this today, day 15 of the journey to finer focus, labor day in which im catching up on emails from five accounts, txt messages, fb messages, skype and such.
‘Connections with people’ is on my happy to do list but the sheer volume that is often reality for many of us – can be overwhelming. Imagine the number of people you communicate with on an average morning – live, online, phone – and then imagine all of them sitting with you in your living room or office, that morning, at once. It’s been argued and talked of plenty – this is a brand new human reality, and our minds and hearts are adjusting, but probably not as fast as 5.0
One of the disturbing side effects that I’m aware of in my social networking reality is the reliance – can I call it addiction? – to check what’s coming in new. The delighted desire to taste what’s new, let’s call it that.
Yeah, I’m better now at not going to the bathroom in the middle of a dinner to check my inbox, but I’m still aware, most of the time, that there are about 10 more inbox’s out there in my life flashing – or not – with “new stuff”. And I’m aware that there’s a part of me that’s always on the look out for these constant reminders that a part of me needs all the time: you are wanted. Maybe also – you are loved. New message indicator – on.
I know I’m not the only one to love and benefit from our networking possibilities – and to need better controls and will power to be more aware of how I moderate my interactions with the world with more discipline, compassion – and systems in place.
Ideas?
היום אני מתגבר על עומס המייל – פה ושם זה קורה, כמו היום, כשכבר נהיה דרוש מאד
יש דברים בחיים שבעצם העקרון משמחים מאד אבל איכשהו לפעמים הופכים מטרד והשמחה מתהפכת
למשל התקשורת האלקטרונית המבורכת מאד אבל – בקלות רבה נהיה עומס במערכת והגודש פשוט מקשה על תקשורת הולמת –
שיש בה שמחה של כל שיחה משמעותית ואפילו אלו שפחות
עם כמה אנשים שונים משוחח אדם ממוצע בשעות בוקר רגיל? כולל שיחות מייל, סקייפ, סמס וכו וכו
ואם היו כל אותם אנשים באותו חדר למשך אותו בוקר? לפעמים זה פשוט יותר מדי
כבר מדובר ומתואר בערוצים רבים – אבל מה המחיר שמלשמים הלבבות והמוחות שלנו על ההתפתחות המואצת הזו בתקשורת עם הזולת?
ויש משהו בעייתי, אני מוצא, בשקיקה לחדש – הוגעה, מייל, וכו
ממש חשוב לנו לראות מה חדש הגיע
מכל מיני סיבות מענינות שחלקן קשורות באיך אנחנו בנויים והרצון העמוק בתגובה ותשומת לב – יחד עם רצון בריא בשיחות של ממש
אבל כל זה נהיה קצת מוגזם בתגובות שלנו שיש בהן פה ושם פירורי התמכרות לכל הודעה חדשה וצפצוף דיגטילי
אני כבר לא מתנצל ופורש לשירותים באמצע ארוחות ערב לבדוק הודעות אפילו לא צריך
אבל אני עדיין מודע כל הזמן שאני מודע לכל ההודעות החדשות המהבהות או לא – בכל מיני תאים דגטיליים בחיי והצורך לענות והשמחה בתקושרת הופכת לעול
ופה טמון תיקון
יודע שאני לא היחיד שמוקיר תודה רבה לחוויה החברתית החדשה וזקוק לסיוע באסטרטגיה וכלים פשוטים להשתלטות על המצב
רעיונות?
